במאות השנים האחרונות השתמשו בלשון העברית בעיקר בשלושה מישורים : € > עברית כלשון הקודש — זו כוללת את כל המקורות העתיקים , כגון תנ"ך עם מפרשים , תלמוד , הסידור , המחזור וכיוצא באלה , 0 עברית כלשון כתיבה והתכתבות — חיבורים עצומים נכתבו על טהרת לשון הקודש . מכתבים , שאלות ותשובות , איגרות וכרזות ( לרבות חרמות ) — כולם נכתבו בעברית זו . <> עברית כלשון התקשורת — התפעלות רבה עוררה היכולת להתקשרות מילולית מיידית בעברית , שבה היו שותפים יהודים מארצות שונות , אשר נפגשו זו הפעם הראשונה בחייהם . כרם כל אלה לא יצרו עדיין את ה"עברית . "בעברית ולכן אותם תלמודי תורה ובתי ספר , שבהם לימדו כתיבה בעברית מליצית , או שתלמידיהם קראו מדי פעם בפעם טקסט עברי מלבד כתבי הקודש — ואפילו אם שילבו כדיבור העברי מלים לועזיות בסיומת עברית ( כגון אורגניזציה , פרוגרמה , קולטורה ועוד ) — עדיין היו רחוקים מהגשמת "עברית . "בעברית כי "עברית בעברית" אינה רק הימנעות מתרגום , וגם לא דיבור עברי מליצי . "עברית בעברית" משמעה ו שינוי ערכים או שינוי גישה לחיים במובן של חיים בהווה , של "כאן . "ועכשיו לגבי "עברית בעברית" כבית הספר ...
אל הספר