כשם שלא בטלה מעולם תורה מארץ ישראל , כך לא בטלה ממנה הוראת הקריאה העברית . אומנם בדרך כלל קדמו ישיבות החכמים לתלמודי תורה לילדים , כי הישיבות נחשבו ל"עיני ישראל ולתפארתה" ול"מעיינות , "החכמה ולכן ניתנה עדיפות להקמתן בארץ הקודש . התפתחותם האיטית יותר של תלמודי תורה נבעה גם ממיעוט הילדים הקטנים , כי לא רבו העולים שבאו לארץ ישראל להקים בה בית ולייסד משפחה . ובכל זאת , כבר כתחילת המאה הי"ז היו בירושלים שבעה תלמודי תורה , שבכל אחד מהם למדו כעשרים ילד . מוסד אחד מאלה שימש חדר דרדקי ודווח על צפיפות רבה ששררה בו ועל מחסור בספרי לימוד . על תלמוד תורה תשכ"ר ( תינוקות של כית רבן , ( "מדרש אליהו" ( על שם הגר"א , ( ידוע כבר משנת תקצ"ב . ( 1832 ) אלא שאת הוראת הא"ב ואת ראשית הקריאה מסרו האשכנזים כתקופה זו לידי מלמדים פרטיים או שלימדו אותם את הא"ב ואת ראשית הקריאה בכית . בשנות העשרים של המאה הי"ט למדו בתלמוד תורה הספרדי כירושלים כשלוש מאות ילד , ומספרם הלך וגדל בשנות הארבעים של אותה מאה ליותר מארבע מאות , מלבד ארבעים תלמידים בתלמוד תורה של המערבים . לונץ דיווח על כשישים יהודים אשכנזים שעסקו כאותה תק...
אל הספר