גישה רביעית לאימות גרסה מילולית היא בחינת הרבגוניות הלשונית ( Ratio Type-Token ) TTR לפי שיטה זו מחלקים את מספר מילים המובחנות ( types ) במספר הכללי של המילים ( tokens ) שהופיעו בקטע הנבחן של העדות . קרפנטר ( Carpenter , 1990 ) הראה , שאצל השקרן יש יחס גבוה של מילים מובחנות . הוא מסביר זאת בכך שהשקרן נזהר באותו קטע של עדותו שעלול להסגירו . זהירות זו מכריחה אותו להשתמש במילים אחרות מאלה שהוא רגיל בהן , ודבר וזה יוצר מגוון גדול יותר של מילים . הממצא של קרפנטר נוגד ממצאים אחרים . הולין ( Hollien , 1990 ) הראה , למשל , שאדם הרוצה מאוד להופיע כאדם כן יפגין פחות רבגוניות לשונית מאדם שאין בו מוטיבציה כזאת . פורטר ויואיל ( Porter & Yuiile , 1996 ) בחנו גם את גישת הרבגוניות הלשונית , ולא מצאו שהיא מבחינה בין גרסה שקרית לגרסת אמת . לסיכום , מקצת הקריטריונים שהוצעו לניתוח תוכן מילולי מבוססים על היגיון והם בעלי תקפות לכאורה . עם זאת , עדיין מוקדם לעודד שימוש נרחב בשיטה , שכן הצלחתה תלויה בניסיון של המעריכים , שעדיין לא נרכש , ובהתאמת הקריטריונים למציאות הישראלית , השונה מבחינות רבות מהמציאות בארצו...
אל הספר