מתנגדי השימוש במבחני יושר ( Lykken , 1998 : OTA report , 1990 ) טוענים שהקושי להציג תקפות קשור להנחות שהמבחנים מבוססים עליהן . אין זה ודאי שהתנהגות בעבר תנבא התנהגות בעתיד , קיימות מגבלות על אבחון בלתי תלוי של התנהגויות בלתי כשרות בעבר , והודאות לגבי התנהגויות שכאלה אינן מקריות ואינן מייצגות . המבחנים , המבוססים על עמדותיו של הנבדק כלפי גנבה ממקום העבודה , מניחים קשר חזק בין העמדות והאמונות שהנבחן מחזיק בהן לבין גנבה בפועל ממקום העבודה . כיום מקובל להניח שקשר בין עמדות להתנהגות הוא חלש מאוד . הנחה נוספת המונחת בבסיס המבחנים היא , שיושר הוא תכונה אחידה ומוטבעת והיעדרה אחראי באופן ישיר להתנהגות העבריינית . לפי הנחה זו , זיהויו של אדם לא ישר משמעו שאדם זה ייטה לבחור בהתנהגות לא ישרה בכל הזדמנות אפשרית . לעומת זאת , אדם שיעמוד במבחן , סביר להניח שיבחר בחלופה הישרה בכל פעם שיהיה עליו לבחור בין התנהגות ישרה להתנהגות לא ישרה . מצב כזה איננו מתקיים , ועובדה זו גילו כבר ב 1928 הרטשורן ומאי . ( Hartshorne & May , 1928 ) עיקר המחקרים שלהם עסקו בתלמידים שניתנו להם הזדמנויות להונות . הילדים לא היו...
אל הספר