ראינו שמערכת הנשימה , הפעילות החשמלית של העור ופעילות הלב וכלי הדם , מופעלות על ידי אותם גורמים , למשל מערכת העצבים האוטונומית . אם כך השאלה המתבקשת היא מדוע יש צורך במספר רב של מדדים ? הרי ניתן למדוד ערוץ אחד בלבד , להגיע לתוצאות זהות ובכך לחסוך מאמץ ניכר ואולי אף להקטין את אפשרות הטעות . התשובה היא שלמרות מקורות ההפעלה הדומים , כל ערוץ מופעל באופן שונה . אנו יודעים שלכל ערוץ יש זמן חביון שונה ( זמן חביון הוא הזמן שעובר מהצגת הגירוי ועד להופעת התגובה , ( ופרק הזמן שחולף עד שהתגובה מגיעה לשיאה הוא ייחודי לכל ערוץ . בהשוואת הערוצים נמצא אפוא מתאם נמוך מאוד משום שההשוואה נעשית בנקודת זמן מסוימת שבה אחד המדדים נמצא בשיא התגובה , מדד שני עדיין בשלבים ראשונים של התפתחות התגובה , ומדד שלישי בשלבי הדעיכה או אפילו בשלב שבו הוכחדה התגובה כליל . הפתרון לקושי זה הוא במדידה רצופה , לאורך זמן , של התגובה הפיזיולוגית , והתייחסות למאפייני התגובה המיוחדים בזמן הסקת המסקנה . נוסף על כך , אצל נבדקים שונים מתגלים הבדלים ניכרים בדפוס התגובה . ייתכן שהבדלים אלה קשורים למידת הרגישות של מערכות העצבים , המרכז...
אל הספר