השפעת אופן הצגת הדברים על הנכונות להאמין

על פי "אפקט התיאור" , ( framing effect ) האופן שבו הדברים מוצגים קובע את החלופה שיבחר קורבן השקר . טברסקי וכהנמן ( Tversky & Kahneman , 1981 , 1986 ) הציגו את הדוגמה הבאה לאפקט התיאור : תחזית התמותה משפעת בחורף הקרוב היא 600 בני אדם . לפני משרד הבריאות , המנסה להתמודד עם המצב , עומדות שתי אפשרויות פעולה נ ( א ) האחת תביא להצלת 200 חולים : ( ב ) והאחרת תביא להצלת כל החולים , אולם הסיכוי לכך הוא שליש בלבד . קיים גם סיכוי של שני שלישים שהתוכנית תיכשל כליל ואף אחד לא יינצל . הנבדקים , שהתבקשו לומר איזו תוכנית עדיפה , העדיפו את התוכנית הראשונה . ההיגיון הוא שמוטב להבטיח שמאתיים בני אדם יינצלו מאשר ליטול סיכון לגבי כל השש מאות . לקבוצה אחרת של נבדקים הוצגה הדילמה בניסוח שונה . אם משרד הבריאות יבחר באפשרות הראשונה , ימותו בוודאות 400 חולים . אם הוא יבחר בחלופה השנייה , יש סיכוי של שליש שלא ימות שום חולה , אך קיים סיכוי של שני שלישים שהתוכנית תיכשל וכל השש מאות ימותו . במקרה זה הייתה העדפה ברורה לתוכנית השנייה . המעניין הוא , שבשני המקרים מוצגות אפשרויות זהות , אם כי בניסוח אחר . במקרה הראשון ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן