חוקרי משטרה וחוקרי משטרה צבאית מעריכים הערכת יתר את יכולתם לגלות שקרים . כשמעמידים את העמדה הזאת לבחינה התנהגותית מתגלה ביטחון יתר בהערכת אמיתותן של אמירות . תופעה זו איננה מיוחדת לחוקרים והיא נצפתה גם אצל שוטרים שאינם חוקרים וגם אצל קבוצות נבדקים אחרות . ( Vrij , 2000 ) כדי לתמוך בתחושת ביטחון היתר נוטים בני אדם להאמין לדובר ומקבלים את דבריו כמות שהם . מצב זה מבטיח כי במקרים שבהם הקורבן אינו מכנה את הדובר "שקרן" הוא איננו יודע כלל שהוא קורבן לשקר . כך נחסך ממנו משוב של אי הצלחה בגילוי . במקרים אחרים הקורבן חושד שהדברים הנאמרים לו אינם אמת ומחפש הוכחה שתתמוך בחשד . בגלל אפקט העיגון רק אם ההוכחה משכנעת מאוד יקרא הקורבן לדובר " . "שקרן במקרים רבים הוכחה כזאת איננה בנמצא , והקורבן חוזר בו מהחשד ומאמין לדובר . באותם מקרים ספורים שבהם הקורבן חושד בדובר והשקר מתגלה , הקורבן נתפס למסקנה שהוא בעל יכולת לגלות שקרים . בדרך כלל אלה דוגמאות בולטות וזמינות הפועלות להבטיח את ביטחון היתר בשיפוט . ההתייחסות אל התופעה כאל הטיית שיפוט משמעה , שהיכולת לזהות שקרים המוערכת הערכת יתר מעוותת את המציאות . למע...
אל הספר