גישה שלישית מחפשת את המקור לריבוי השקרים בתורשה . אהרן ועמיתיו ( ai ., 1982 Ahem , et ) חקרו משפחה גדולה , בת 1 , 321 נפשות , בהוואי , כדי לגלות את התכונות האישיות המשותפות להן . מבין חמישים וארבע התכונות שנחקרו במחקר נמצאו קווי הדמיון הרבים ביותר בנטייה לשקר . סולם השקר במבחן האישיות של אייזנק ( EPQ ) שימש לצורך אבחון התכונה . סולם זה בנוי על הסתירה בין רצונו של אדם להציג עצמו כאדם הגון לבין הלחץ הפנימי להיות כן ולהשיב תשובת אמת . הסכמתו של אדם להצהרה : "אני תמיד מקבל על עצמי את האחריות לשגיאות שאני עושה" מציגה אותו כאדם אחראי בצורה בלתי רגילה . עם זאת היא מציבה סימן שאלה לגבי כנותו . ציונים גבוהים ברצייה חברתית מקבלים אלה הנוטים להציג עצמם באופן חיובי , גם אם אין זה בהכרח כך . הגיוני שבני אדם שיש ביניהם קרבת משפחה יהיו רומים בנטייה שלהם לשקר . ונשאלת השאלה האם הנטייה לשקר היא מולדת או נלמדת ? נהוג לבדוק את הנושא במחקרי תאומים . מאחר שההתאמה הגנטית בין תאומים זהים היא של , 100 % לעומת תאומים לא זהים שההתאמה הגנטית ביניהם היא בממוצע , 50 % כל הבדל בין התאומים הזהים צריך לשקף השפעה סביב...
אל הספר