שקרים ראשונים: ילדים מגלים את השקר

למד את בנך לומר אמת , לשקר הרא ילמד כעצמך פתגם עממי בפרק הקודם הגענו למסקנה שהשקר ברמתו הגבוהה , הכולל הבנה של מערך האמונות של הצד האחר , הוא אנושי . בפרק הזה ננסה לבדוק מתי מתפתח השקר הזה אצל בני האדם . התקשורת של תינוקות עם סביבתם היא רגשית בעיקרה . התינוקות לומדים מהר מאוד להשתמש בתקשורת זו לטובתם . לקראת סוף השנה הראשונה לחייהם הם נוטים להגזים בביטויי מצוקה כשהם חשים שההורה מצוי בקרבת מקום . לעומת זאת , בהיותם לבדם , הם מגבילים את ביטויי המצוקה . מצב עניינים זה נמשך בתקופת הגן : אם פעוט נפצע קלות ואמו איננה בסביבה , הוא יתעלם וימשיך במשחק , אך אם האם נמצאת בקרבת מקום , יפרוץ הילד בזעקות מרות . ( Blurton-Jones , 1967 ) כלומר , ילדים צעירים מתאימים את הביטוי החיצוני של רגשותיהם לתנאי הסביבה . אך האם זה שקר ? האם הילד מתמרן את האם להגיש לו עזרה שאיננה דרושה לו באמת , או שהילד לומד כי כשהאם איננה בסביבה אין טעם בבכי אף שיש לו צורך אמיתי בעזרה ? סארני ופון סליש ( Saami & Von Salisch , 1993 ) מביאות דוגמה הפוכה . לדעתן , הילד הקטן לומד איך לגרום להוריו לתת לו את מבוקשו על ידי הגזמה בביטו...  אל הספר