" הריני מקבל עלי לקיים מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך" מנהגים רבים אשר מקורם בעולם הקבלה , וליתר דיוק בקבלת האר"י , רווחים בעם ישראל , מהם מקובלים במרבית הקהילות ומהם בקצתן בלבד . בחלוף הימים נשתכח בדרך כלל המקור הקבלי , והמנהג נעשה חלק בלתי נפרד מאורח החיים המסורתי . המנהג שיידון כאן זכה אפילו להערכתו של "מתנגד מושבע" — הלוא הוא ר' אברהם ברלינר , 3 שקרא תגר על "התוהו והערבוביה שהכניס הכיוון הקבלי המתפשט בתפילה" . במקום 4 אחר קבל על "המראה והתואר הבלתי נעימים של הסידור הקבלי" , ואף על פי כן הוא מציין שני '' פרחים נחמדים שהבשילו בשדה , "הקבלה ומתמרמר ש"איננו שמים לב להם , 5 ושכחנום" . הפרח הראשון הוא "הדרישה שכל אדם מישראל יתחייב לפני התפילה לקיים את מצות אהבת הזולת : הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך . "כמוך והפרח השני הוא המחילה שימחול המתפלל לכל מי שהקניט אותו וכוי הנאמרת בקריאת שמע שעל המיטה . הבה נתחקה על מידת חדירתו של המנהג הראשון ( הריני מקבל עלי ( 'וכו באמצעות סידורי התפילה , מנהגי הקהילות ומקורות אחרים . הרמב"ם קובע : "מצוה על כל אדם לאהוב את כל אחד ואחד מישראל כגופו שנאמר 6 ...
אל הספר