נוטל אדם לידיו סידור תפילה שנדפס בימינו , יהא בכל נוסח שיהא , הריהו מוצא בו , במידה זו או אחרת , את רישומה של הקבלה , אם רק ייטיב להכיר את מאפייניה . בקביעה זו אץ כל חידוש . אולם מאין הרגליים להשפעה זו , וכלום היתה חדירתה של הקבלה קלה ; האם חדירה זו היא פרי תהליך ממושך , אך רצוף , שהתקדם צעד אחר צעד , או שאירעו בו נסיגות ואף התנגדויות ? אילו בעיות התעוררו עם המפגש בין שני העולמות , שמבחינה מסוימת הם נושקים אהדדי , ומבחינה אחרת צרים הם זה לזה ? ארוכה יריעת השאלות והתגובות על שאלות אלו שעלו במשך הימים , ולפי שעה לא נוכל אלא להעיר על כמה קווים עקרוניים — ואם תרצה : סימני שאלה — בחקר היחסים בין הקבלה לתפילה . בסקירתו התמציתית על הקבלה כותב גרשם שלום , כי "מאמצע המאה הי"ז נכנסו יסודות קבליים לסידורים הרגילים ונוצרה ספרות מיוחדת של תפילות למעמדות מיוחדים , שנתהוו בעצמם בעקבות הקבלה . התהליך החל באיטליה עם ספריהם של אהרן ברכיה ממודינה ומשה זכות , ובפרט עם הופעת שערי ציון לנתן הנובר ( פראג תכ"ב , ( מספרי הקבלה הנפוצים ביותר , שהשפעתו לא תשוער ... ליטורגיות אלו הגיעו לכל קצווי הגולה ... מספר המ...
אל הספר