ההבדל בין הסיום המתוכנן לסיום הלא מתוכנן הוא ביכולתו של העובד הקהילתי לתכנן מראש את סיומם של תהליכים בהם הזמן קצוב , או כשמשרתו מיועדת לפרויקט המסוים בלבד . לקראת סיום התקופה העובדת הקהילתית יכולה להודיע לקבוצה שמועד סיום העבודה שלה מתקרב ולהתחיל בהכנות לפרידה , וכך גם להיות בעצמה מוכנה למה שיבוא . כך גם סטודנטים לעבודה קהילתית , המגיעים במסגרת ההכשרה המעשית שלהם לתקופה מוגדרת - שנת לימודים אחת . יש גם סגנון שונה של פרידה . העובדת הקהילתית היא שמעריכה מתי הקבוצה עצמאית מספיק ויכולה כבר לפעול בכוחות עצמה והיא מתחילה להתרחק בהדרגה , ולהיות פחות ופחות מעורבת בפ עילות , עד שהיא "נמוגה" כליל מהתמונה . בפרק א' של חלק ד' סיפר ששון גמליאל כיצר הוא מצמצם את נוכחותו בפעילות בהדרגה , עד שהוא יוצא מהתמונה , והופך ליועץ חיצוני לקבוצת הפעילים . הפרידה היא חלק בלתי נפרד מתהליך ההתערבות והיא מתחילה מיד עם ההישגים הראשונים . עובדים קהילתיים מתרגלים מעין "פייר , "אאוט שדומה לאופן בו מלמדים אנשים לרכוב על אופ ניים , או על סוס . ברגע מסוים מפסיקים להחזיק באוכף , אבל נותנים לרוכב הרגשה של ביטחון , שה מא...
אל הספר