מונררוס ווילסון ( Mondros & Wilson , 1994 ) חקרו מארגנים ב 42 ארגונים קהילתיים בארצות הברית . הם הצביעו על שילוב של גורמים שהניעו אנשים להיות מארגנים לשינוי חברתי : קרובי מש פחתם היו פעילים חברתיים או פוליטיים ; משפחותיהם חשפו אותם לנושאים חברתיים ופוליטיים ; האקלים החינוכי בבית עודר ונתן לגיטימציה לאקטיביזם ; הם החלו לגבש השקפת עולם מגיל צעיר וזו השפיעה גם על הכרעותיהם בבגרותם . מונררוס ווילסון הכירו בעוצמתם הרבה של גורמים אלה , אך טענו כי הם כשלעצמם אינם מספיקים על מנת שאדם יבחר בקריירה של מארגן . הם מצאו כי , בדרך כלל , הצטרפו לחוויות המשפחתיות התנסויות נוספות . למשל , היו מארגנים שהתנדבו בנעו ריהם לסייע לאנשים במצוקה , היו פעילים חברתית בבית הספר התיכון ואף מוקדם יותר . השאיפה להשפיע ולשנות נוצרה אצל רבים מהם בעקבות פעילות בנושאים חברתיים בגיל צעיר . היו שהעידו כי מודעותם החברתית והפוליטית התפתחה בתקופת הלימודים באוניברסיטה . במסגרת האקדמית הם נחשפו לסוגיות ולתיאוריות חברתיות , ומאידך , האוניברסיטה זימנה להם הזדמנויות לפעילות חברתית במסגרת הקמפוס . חלק מהמארגנים תיארו את הבחירה...
אל הספר