במקום הכביש העקלקל והמשובש שנסלל לשכונה בתחילת שנות השבעים , החליטה העירייה לחבר את השכונה לעיר על ידי סלילת כביש מהיר . מסלול הכביש עבר בסמוך לשכונות החרדיות הצפוניות , קרית צאנז , יד עזרה , סנהדריה ואחרות . כאשר נפתח הכביש לתנועה החל הציבור החרדי להפגין נגד פתיחתו בשבת , ועד מהרה החלו להתלקח סביב "כביש המריבה" מהומות שבת . זו היתה תחילתו של האירוע הידוע בהיסטוריה הירושלמית של שנות השמונים כמאבק על כביש רמות . שכונת רמות עשויה היתה להתפתח ל"פרבר שינה" של המעמד הבינוני , שתושביו מבלים את רוב זמנם בחוץ , ומגיעים הביתה לעת ערב וחיים מבלי להיות מעורבים בגורל המקום . אלא , שהאיום המוחשי על תושביה - האיום לסגור את הכביש המרכזי לשכונה בשבתות , שינה את מסלול הפיתוח המקומי . הרצון של החרדים לסגור את הכביש המסוים הזה סימן בתולדות ירושלים עליית מדרגה בשאיפתם של החרדים להכתיב לציבור החילוני אורחות חיים . לא אפרט את המאבק על הכביש , שהינו סיפור קהילתי מעניין כשלעצמו , אתייחס רק אל המפנה שיצר המאבק בחיי הקהילה . הכוונה של גורם חיצוני לחסום את כביש רמות הביאה להתעוררותם של התושבים ולתחילתה של התארגנ...
אל הספר