תהליך השינוי בקהילה

ששון גמליאל סיפר על תהליך השינוי במצבה של הקהילה הקווקזית בעירו . בקרית ים מתגוררים כ 40 , 000 תושבים , והיא מדורגת על רצף חברתי-כלכלי בישראל במקום בינוני . בשכונה ג , ' בה התמקדה ההתערבות , מתגוררים כ 5 , 000 תושבים - מרביתם בני העדה הקווקזית . חשוב לסייג ולהדגיש כי תהליך זה אינו מלמד על העדה הקווקזית , על תרבותה או על קרית ים , אלא על שלביה ומרכיביה של התערבות מקצועית בקהילה . מצב הקהילה כל התערבות קהילתית מתחילה בהערכת המצב החברתי . אמנם , בתיאור ההתערבות שקראנו לא הופיעה אבחנה , אך סיכום תמציתי שלה מהדהד בסיפור כבר בשורות הראשונות . אנחנו יודעים , שםיפורם של עולים מקווקז , תושבי שכונה אחת בקרית ים , אינו ייחודי למקום . סיפורם מייצג את מכאובי הקליטה בישראל של עדה שלמה , משבר שהתמשך והפך לסטיגמה על הערה כולה . במשך שנים תויגו עולים מקווקז על פי חסרונותיהם : הם לא השתלבו , לא שיתפו פעולה עם שירותים ממלכתיים , לא הצליחו במוסדות החינוך הישראליים , לא התערו בחיים הפוליטיים , הם היו לא יצרניים . ההסתגרות שהתבטאה בשמירה על שפתם ועל מנהגיהם וחייהם המשפחתיים הביאה גם לאי ידיעת השפה העברית ...  אל הספר