צ ' מברס , ( Chambers , 1983 ) מציע ששיטות הלמידה שלנו על המקום יהיו מהסוג שמייצר קשר ובונה אמון . לכן , המשימה הראשונה בכניסה למקום חדש היא ללמוד מן האנשים במקום . למרות הידע , הערכים , והכוונות המצוינות לעזור לאנשים בהם מצוידת העובדת הקהילתית החדשה , עליה להכיר בכך שהיא זרה למקום , חיצונית לחיים במקום ולרגש המתלווה אליהם . מכיוון שהיררכיה , סמכות ותחושת עליונות חוסמים למידה מהשטח , עובדים קהילתיים צריכים לראות באנשי הקהילה מורים . לצד הלמידה הפורמלית , באוניברסיטה ובהשתלמויות , יש לפחות שני תחומי למידה מאנשי המקום : הראשון הוא ללמוד ישירות מאנשים כיצד הם פועלים ומתמודדים במציאות שלהם . השני הוא לנסות ולחוות את העולם כאדם מן הקהילה המסוימת הזאת . ככל שהפער במונחי השכלה , מעמד חברתי ואפשרויות כלכליות בין העובדת הקהילתית לבין אנשי המקום גדול יותר , כך הבנת החווייה המקומית היא חיונית יותר . הלמידה מן האנשים היא תהליך מתמשך , שיש להתמיד בו כחלק שגרתי מן היחסים המקצועיים בין העובד הקהילתי לבין הפעילים ואנשי הקהילה , ולכן כל מה שנכתב כאן אמור גם לגבי המשך העבודה ולא רק לתהליך הכניסה ולהיכרו...
אל הספר