דבורה מצה המאמר עוסק בתימה "יוסף ואשת פוטיפר" כמימוש רב גרסאי של הסיפור המקראי הידוע על ניסיון הפיתוי של יוסף על ידי אשת פוטיפר . בגרסאות הרבות לסיפור זה אשכולות של מוטיפים , פונקציות חדשות והסתכלויות שהן פיתוח והרחבה של הסיפור המקראי . לפנינו פנומן ספרותי מעניין , חוצה ספרויות יהודיות היסטוריות שונות ומרחבים קהילתיים מרוחקים זה מזה . סיפור יוסף ואשת פוטיפר קיבל ביטוי בלשונות יהודיות ( וכמובן גם לא יהודיות ) ובלשונות ורנקולריות , תוך כדי הסתגלות לתרבותן של קהילות ישראל השונות שבמרחביהן ההיסטוריים השונים ובפריסתן הגאוגרפית התעצבו גרסאותיו . במהלכו ההיסטורי לבש הסיפור צורה ופשט צורה . לפיכך מופיעות הגרסאות בהקשרים משתנים בכל אחת מהחטיבות של היצירה היהודית לדורותיה : הספרות הבתר מקראית בתקופה ההלניסטית , ספרות ימי הביניים ותחילת הזמן החדש , ספרות הקבלה והחסידות , ספרות ההשכלה והתחייה , ספרות עממית והספרות העברית בת ימינו . מכלל הגישות השונות שהופעלו כפרקטיקה פרשנית ביחס לסיפור המקראי הזה אנו מבקשים להציג שיטה שפותחה במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר אילן בידי י' אלשטיין , א' ליפסקר ור...
אל הספר