לקרוא בגוף חקר המחוות בתרבות ובספרות

רומן כצמן א קשה לומר מה ראשיתו של העיסוק במחוות . ניתן לשער כי המודעות הספונטנית למחוות כבר פותחת את תולדות חקר המחווה . ומה שיכול להעיד על הופעת המודעות הזאת הוא נוכחותם של ייצוגי המחוות במוצרים התרבותיים בשלבי הציוויליזציה המוקדמים . מה הם ציורי הסלע , כמו אלה מהמאות הארבע עשרה או השתים עשרה לפה"ס , אם לא מסמכים ראשונים של התבוננות האדם במחוות של עצמו ? הציורים הללו חושפים את המניע העיקרי , הראשוני והספונטני , הטבעי , אם תרצו , של יוצריהם להתבונן-. בתנועת הגוף כבהתגלמות של הטבע ושל התרבות כאחת . אם נכון שפליאה הולידה את הפילוסופיה , נכון גם שהפליאה מתנועת החיים הולידה את החשיבה על המחוות ואת ייצוגיהן השונים — במחול , בפסל , בציור או במילה . אפשר להתווכח על המשמעויות הטקסית , הדתית , המאגית והדקורטיבית של ציורי הסלע הקדומים , אך מעל לכל ספק הם מייצגים , בדרך בלתי דיסקורסיבית ובלתי פרופוזיציונלית , את הידע של האדם הקדמוני על שלושה פנים של מחווה — המשמעות , העוצמה והיופי . אך כאן עולה שאלה אחרת : מדוע בציורי הסלע הפרה היסטוריים מתקופת הפליאוליט המאוחר , כמו אלה שנתגלו באלתמירה שבספרד או...  אל הספר