מיכל ארבל דמותו של ר' אמנון ממגנצא — המעונה הגדול , מקדש השם , משוררו האגדי של הפיוט " ונתנה תוקף" — חוזרת ומופיעה בכתבי עגנון . עגנון מביא פעמיים את האגדה על ר' אמנון , כלשונה ובמלואה , פעם בספר ימים נוראים ופעם בספר ספר , סופר וסיפור , ושלוש מיצירותיו מתקופות שונות בכתיבתו מעלות את האגדה על ר' אמנון כחלק ממסכת ענייניהן . היצירה הראשונה הנדרשת לאגדה היא הסיפור "יתום , "ואלמנה שפורסם בראשית שנות העשרים t השנייה היא הרומן אורח נטה ללון , שפורסם בסוף שנות השלושים והשלישית היא הסיפור "האיש לבוש , "הבדים שחלקו פורסם באמצע שנות השישים וחלקו אחר מות עגנון . נראה גם שדמותו של r אמנון נרמזת גם בסיפור " מעשה עזריאל משה שומר הספרים" ונקשרת שם לדמות אגדית אחרת החוזרת ונזכרת כיצירות עגנון , היא דמותו של רב גדיאל נער . על פי נוסח האגדה המצוי בידינו , מעשה ר' אמנון ממגנצא מתרחש במאה האחת עשרה , בזמן מסעי הצלב . ר' אמנון היה גדול הדור , עשיר , מיוחס , יפה תואר ויפה מראה . השרים וההגמון שבעיר מגנצא הפצירו בו יום יום שיתנצר , והוא מיאן . בסופו של דבר , משגבר לחצו של ההגמון מאוד , אמר לו ר' אמנון שהוא ...
אל הספר