הפסיכולוגיה הקלינית היא עולמה של המצוקה הנפשית . אדם הפונה לפסיכולוג חש סבל נפשי כלשהו , שאיננו נובע ישירות מן המציאות הסובבת את האדם . אילו ניתן היה ליחס את הסבל לגורם חיצוני כלשהו - פיזי , כלכלי או אחר , מן הסתם היה אותו אדם פונה לבעל המקצוע המומחה לאותו לדבר . לפסיכולוג הוא פונה אך ורק כאשר בעייתו קשורה ליכולת החוויה עצמה . כדי להגדיר את בעייתו של הפונה עומדת לרשות הפסיכולוג מערכת הקטגוריות של , 'פסיכופתולוגיה'ה המכילה הגדרות לסוגים שונים של מצוקות נפשיות . מובן שההגדרה אינה אלא צעד ראשון . אחריה עלינו להבין את שורשי המצוקה וסיבותיה , תוך שימוש בכלים השונים שבידנו . תיאוריה פסיכופתולוגית חסידית פירושה ניסיון להבין את המצוקה הנפשית וגורמיה באותם כלים מושגיים שפותחו בחסידות ( ושהוצגו בפרקים הקודמים . ( בעזרת הכלים האלו אתייחס לשאלות המעסיקות את הפסיכולוגיה הקלינית . כדי לעשות זאת עלי ללכת בדרך שונה מזו בה הלכתי בתיאור הפסיכולוגיה החסידית הכללית . כאן , אעזוב את ההיצמדות למקורות החסידיים ואנסה לבנות על בסיסם בניין משלי . בכך אני חורג מהמתודה הנהוגה במחקר האקדמי של החסידות : אינני טוען ...
אל הספר