כ היחס בין הלשונות לממשלים

ההתפתחויות האלה אינן מקריות ואינן שרירותיות ; הן קשורות לתהפוכות המתחוללות בדברים . הלשונות מתהוות מתוך צורכיהם של בני האדם ; הן משתנות ונפגמות בהתאם לשינויים החלים בצרכים האלה . בימי קדם , שבהם אמנות השכנוע מילאה את מקום הכוח הציבורי = ] השלטוני , [ הייתה אמנות הנאום הכרחית . ולמה תשמש כיום , עת הכוח הציבורי תופס את מקומה של אמנות זו ? אין צורך לא באמנות ולא בלשון מיופה כדי לומר כך עלה רצון מלפניי . אילו נאומים נותר לשאת אל עם מתאסף ? דרשות הטפה . ומה אכפת לנושאי הדרשות אם ישכנעו את העם , שהלוא לא הוא מעניק את המשרות הכנסייתיות ? הלשונות העממיות = ] הלאומיות ] הפכו לגבינו חסרות תועלת לחלוטין ממש כמו אמנות הנאום . צורתן האחרונה של החברות התגבשה כבר ; אין משנים בהן עוד דבר אלא בכוח התותח ומטבעות הכסף ; ומאחר שאין [ לשליטים ] מה לומר לעם מלבד תנו כסף , אומרים זאת באמצעות כרוזים בפינות הרחובות או חיילים בבתים . לשם כך אין צורך לאסוף איש ; נהפוך הוא : יש לדאוג שהנתינים יהיו פזורים — זה הכלל הראשון של הפוליטיקה המודרנית . ישנן לשונות המצדדות בחירות ; אלו הן הלשונות המצלוליות , הפרוזודיות , ...  אל הספר
רסלינג