עם הקולות הראשונים התהוו חיתוכי הדיבור הראשונים או הצלילים הראשונים — הכול בהתאם לסוג הרגש שהכתיב את אלה או את אלה . הכעס עוקר מן הנפש זעקות מאיימות שהלשון והחיך מחתכות ; אך קולה של העדנה ֶ רך יותר , בית הלוע הוא שמשנה אותה , וקול זה הופך לצליל . ההבדל הוא רק בנדירות או בשכיחות של טעמי הצליל הזה , והתנודות הן חדות יותר או פחות בהתאם לרגש הנלווה אליהן . וכך הפיסוק המוזיקלי והצלילים נולדים יחד עם ההברות , הרגש מעורר לדיבור את כל המערכת הקולית , ומייפה את הקול במלוא ברקו והדרו ; וכך לשיר , לזמר ולדיבור יש מקור משותף . סביב המעיינות שעליהם דיברתי נשמעו הדיבורים הראשונים , גם שירי הזמר הראשונים : החזרות המחזוריות והמדודות , התנודות המלודיות של הטעמים הולידו את השירה ואת המוזיקה יחד עם הלשון , או , נכון יותר , כל זה לא היה אלא הלשון עצמה [ במובנה הרחב ] ככל שהדבר נוגע לאזורים המאושרים ולזמנים המאושרים שבהם הצרכים הדוחקים היחידים שדרשו את שיתוף הפעולה של הזולת היו הצרכים שנולדו מן הלב .
אל הספר