הרי לכם השקפתי על הסיבות הפיזיות הכלליות ביותר להבדלים האופייניים בין הלשונות הקדמוניות . לשונות הדרום הן בהכרח עתירות חי ת , מצלוליות , מוטעמות , עתירות הבעה , ותכופות עמומות מרוב נמרצ ת ; לשונות הצפון הן בהכרח אטומות , קשות , חתוכות , צורמות , מונוטוניות , וברורות בשל המילים יותר מאשר בזכות מבנה טוב [ של המשפט . [ בלשונות המודרניות , שכבר נבללו זו בזו והותכו מחדש עשרות פעמים , נשמר עדיין משהו מן ההבדלים [ המקוריים ] האלה . הצרפתית , האנגלית והגרמנית הן הלשון הפרטית של בני אדם המסייעים זה לזה והמדברים זה עם זה בהיגיון קר , או של אנשים נרגזים המביעים את כעסם ; אך שליחי האלים המבשרים על מסתרי האמונה המקודשים , החכמים הקדמונים הנותנים חוקים לעמים , המנהיגים הסוחפים אחריהם את ההמון — אלה מדברים בהכרח ערבית או פרסית . לשונותינו ערכן רב יותר בהיכתבן מאשר בהידברן , וקוראים אותנו ביתר עונג מאשר * הטורקית היא לשון צפונית .
אל הספר