בעתים הראשונות לא הייתה לאנשים הפזורים על פני תבל חברה זולת משפחתם , לא היו להם חוקים זולת חוקי הטבע , ולא לשון זולת המחווה , ואי–אלו צלילים בלתי מובחנים . ** הם לא היו קשורים זה לזה בשום תפיסה של אחווה משותפת , ומאחר שלא תיווך ביניהם דבר זולת הכוח , סבורים היו שהם אויבים אלה לאלה . חולשתם ובורותם הן שנטעו בהם את הדעה הזאת . מאחר שלא הכירו דבר * אני קורא " עתים ראשונות" לזמנים שבהם נפוצו בני האדם על פני הארץ , יהיה אשר יהיה עידן המין האנושי שיבקשו לקבוע עת זו בו [ רוסו היה מוכן לקבל את ה"תארוך" של " ההיסטוריה , "הקדושה התיאולוגית , שייחסה זמנים אלה לתקופה שלאחר המבול [ . ** ללשונות האמיתיות אין כלל מקור ביתי = ] משפחתי . [ רק הסכמה כללית יותר ומתמשכת יותר עשויה הייתה ליצור אותן [ כדאי לשים לב לקרבה של טענה זו לטענתו המפורסמת של לודוויג ויטגנשטיין לגבי אי היתכנותה של שפה פרטית . במאמר על אי השוויון רוסו מגלה עמדה לא–עקבית בעניין זה . תחילה הוא מדבר על היעדר הקביעות והחלופיות של הלשון שבין האם לילדה , אך מאוחר יותר הוא מדבר על כך שהלשונות המוכרות לנו השתכללו בקרב כל משפחה [ . הם חששו מהכ...
אל הספר