אסטרטגיות הטיפול בהתנגדות לשינוי

אבחון גורמי ההתנגדות בשלב הראשון של ההתמודדות עם ההתנגדות לשינוי יש לאבחן את גורמי ההתנגדות , כלומר לבחון את עוצמת ההתנגדות , את שכיחותה ( כמה ומי מן העובדים מתנגדים , וכמה ומי מהם תומכים , ( ובעיקר — את סיבותיה . תהליך האבחון יצעד מן הכללי אל הפרטי . ייבחנו השאלות בקשר למוקד ההתנגדות : השינוי עצמו , התהליך או התוצאה , מי מתנגד , והאם פוגע השינוי ביסודות מן העבר , בתהליכים הקורים בהווה או בתוצאות שיהיו בעתיד . מאבחון ההתנגדות על פי קריטריונים אלו ניתן לרדת לרמה פרטנית יותר ולבחון איזה מעשרים ואחד הגורמים שמנינו הוא המכריע בהשפעתו . מיפוי גורמי ההתנגדות הוא הבסיס החשוב ביותר לבחירת דרך ההתמודדות עמם . כשההתנגדות נובעת מעצם השינוי יש להגביר את כוח המשיכה שלו , להקטין את הנזקים שהוא עלול לגרום לפרטים , לקבוצה או לארגון כולו , ולגרום לתוצאתו שתיתפס צודקת בעיני רבים ; ואילו כשמתפתחת פסילת השינוי מגורמים נלווים , יש לתקוף אותם ! להגביר את האמון בסוכני השינוי , לפעול בתהליך השינוי על פי עקרונות של הוגנות התהליך , לנהל תקשורת מקיפה ונכונה עם העובדים ולטפל במטרות שאינן קשורות לשינוי ושהפרט מנסה...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן