עד כה התמקדו ההסברים לתופעת ההתנגדות לשינוי בתהליכים פסיכולוגיים כלליים המשותפים לכלל בני האדם ולכל הארגונים . אבל אין להסתפק בגורמים כלליים כדי להבין את מהותה של ההתנגדות . ההתנהגות מתאפיינת בשונות , שמקורה בהבדלים אינדיווידואליים ובאפיונים שונים המבדילים בין הארגונים . לא כל בני האדם מגיבים על שינוי באותה הדרך . אנשים רבים פתוחים לשינויים ומוכנים לקבלם בקלות . מוכרים גם שוחרי שינוי , המתקשים להסתגל למסגרות שגרתיות וקבועות . לעומתם , יש מי שחוסמים כל הצעה לשנות , מקדשים את המסורת ואת העבר , ומעדיפים מסגרות יציבות שאין בהן תמורות רבות ושבנויות על מתכונת מוסדרת , מובנית וניתנת לצפייה . כמו בני האדם , כן גם הארגונים נבדלים ביניהם במידת פתיחותם לשינויים וביכולתם להתאים את עצמם לתמורות חיצוניות ופנימיות . ארגונים אחדים פתוחים לשינויים , ואחרים שומרים על דרכי פעולה שהניבו תוצאות בעבר , אינם מתמודדים עם התמורות החיצוניות וחוסמים כל יוזמה של שינוי . בפרק זה נעסוק בהבדלים אינדיווידואליים ובהבדלים בין ארגונים המשפיעים על הנכונות לקבל שינויים ועל ההתנגדות להם . שני חלקים לפרק : בחלק הראשון נסקור...
אל הספר