סיכום

ההתנגדות לשינוי נבחנה בפרק זה מנקודת מבט של תפיסת ההוגנות והצדק . כשהמושפעים מן השינוי סבורים שתוצאתו אינה צודקת , או שתהליך הנהגתו נעשה בדרך לא הוגנת — הם מביעים התנגדות עזה . אם מקפידים על החלת השינוי באופן הוגן וצודק , לעומת זאת , ניתן להקהות את ההתנגדות . במקרה כזה מכירים העובדים בזכותם של קברניטי השינוי להחליט החלטות פוגעות ואינם מרבים להתנגד להן . שלושה סוגים של צדק נמנו כאן : הוגנות התוצאות , הוגנות התהליך והוגנות האינטראקציה . אמות המידה לשיפוט מידת ההוגנות של התוצאות הן תרומה , ( equity ) שוויון , צרכים , שמירה על פערים סבירים , שמירה על מחויבויות קודמות ושמירה על זכויות קיימות . המרכיב העיקרי של הרגשת ההוגנות של התהליך הוא מתן אפשרות לעובדים להשמיע את קולם בעניין השינוי . כמו כן שופטים תהליך כהוגן כשמקבלי ההחלטות שומרים על אחידות ועקביות , אינם מערבים אינטרסים אישיים , מבססים את החלטותיהם על ידע , מניחים פתח לנסיגה ולתיקונים , מאפשרים ייצוג לכל בעלי האינטרסים , ושומרים על כללי האתיקה . הוגנות האינטראקציה מושגת כשמובילי השינוי מספקים מידע רחב על יעדי השינוי ומרכיביו . הפעלתו ש...  אל הספר