הסוג השלישי של משתנה ההוגנות נקרא הוגנות של האינטראקציה ( justice interactional ) והציגו אותו לראשונה ביס ומוג . ( Bies & Moag , 1986 ) הרגשת ההוגנות מתמקדת כאן בטיפול הבין אישי הננקט לאחר קבלת החלטה שמשמעותה שינוי או הקצאת משאבים . ניתן לראות בהוגנות האינטראקציה חלק מהוגנות התהליך . עם זאת ייחודה בכך שהיא מתמקדת בהיקפם ובאיכותם של ההסברים ושל הדיווחים שמספקים מקבלי ההחלטות לכפופים להם . העובדים שופטים את ההחלטות בהוגנות אם קיבלו עליהן הסברים מניחים את הדעת , ולהיפך — התהליך יישפט כלא הוגן אם האינטראקציה בין מקבלי ההחלטות ובין האחרים תהיה מוגבלת , או אם ההסברים לא יהיו מספקים . לאיכות המידע ולאופן מסירתו לעובדים יש השפעה על תפיסתם את המניעים של ההנהלה . הנהלה הטורחת להשקיע זמן ומשאבים בהעברת מידע , מוסרת בדרך זו גם מסר על יחסה המתחשב בעובדים , ולהיפך — כשאין נמסר מידע לאן מועדות פניו של הארגון , נמסר מסר של זלזול — העובדים נתפסים כחפצים שניתן לעשות בהם ככל העולה על הדעת . הדיווחים וההסברים משמשים את העובדים גם לצורך שיפוט כמה ממרכיבי הוגנות התהליך שמנינו קודם . ניתנת להם ההזדמנות לקבוע...
אל הספר