סיכום

ההתנגדות לשינוי , מנקודת המבט של תורת העמדות , היא אמצעי התורם להסתגלותו של האדם לסביבתו . אין ההתנגדות אלא דרך רציונלית להגן על מערכת הערכים והאמונות שהאדם מחזיק בהם . עמדה משמשת את האדם להשיג יעדים החשובים לו , ומסייעת להבנות את חוויותיו ולגבש את זהותו העצמית . ערעור של העמדה בלי להציב לה תחליף מותיר חלל ריק ויוצר בלבול רב בתפיסת המציאות . בייחוד חזקה ההתנגדות כשמערכת העמדות חשובה , חזקה , עקבית וקשורה עם עוד עמדות ואמונות . כל שינוי ארגוני שאינו מחשיב את מערכת הערכים והעמדות של העובד , לא יצלח . הידע שנצבר בתחום העמדות מאיר את תופעת ההתנגדות גם מנקודת המבט של תהליכי תקשורת . אמנם לא קל לשנות עמדות , אך ניתן לבנות תקשורת משכנעת ויעילה . תקשורת שכזו מתבססת על מתקשרים אמינים , מומחים , אהודים , דומים למתוקשרים ובעלי כוח תגמול וענישה . כדי שתביא לשינוי העמדות , על התקשורת להיות בהירה , לא מאיימת ולא מעוררת חרדות קשים , מוצגת בביטחון ובעוצמה , רב צדדית ומלווה בראיות ובעובדות . רצוי שתועבר באמצעים מגוונים , יותר מפעם אחת , פנים אל פנים ובתנאים נעימים ונוחים . ולבסוף , על התקשורת להיות מות...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן