בארגון , כמו באורגניזם חי , מתרחשים במשך הזמן תהליכים טבעיים , המחייבים אותו לעשות שינויים . קיימים כמה מודלים ארגוניים המתארים מעברים אלו , המתאפיינים בשלושה שלבים עיקריים משותפים ; שלב הלידה והילדות של הארגון , שלב הבגרות ושלב הזקנה והכלות . לכל אחד מהם מאפיינים ייחודיים המתבטאים . בין השאר , במעמדו ובכוחו של המנהיג — המנהל — במוטיווציה ובלכידות של העובדים , במארג הפוליטי ובדגשים העיקריים המושמים על ידי ההנהלה והעובדים . בבסיס המודל שנציג עתה , המודל של גריינר , ( Greiner , 1972 ) עומדת ההנחה ששינויים ארגוניים מקורם במשברים המתפתחים בארגון במהלך חייו . גם השינויים הטבעיים מתחוללים אפוא בשל קשיים ומצוקות , כמו בתהליך השני שפירטנו לעיל . אלא שגריינר טוען כי מלבד המשברים האקראיים הלא צפויים , מתפתחים בארגונים משברים שהם חלק טבעי של תהליך התפתחותם . כל משבר משמש מנוף לשינוי , אך לאחר התמסדותו של השינוי מתחולל משבר חדש , המוביל לעוד שינוי , וחוזר חלילה . עם לידתו של הארגון והתחלת פעילותו מושקע מאמץ מרכזי , וכמעט בלעדי , בהפקת המוצר או השירות — מימוש הרעיון שהביא ללידה — ובכניסה לשוק . אין...
אל הספר