אליהו התשבי מתושבי הגלעד היה . שמו נזכר במקרא למעלה מחמישים פעם . אולם רק פעם אחת , במסגרת הסיפור של פועלו , הוא מכונה נביא ( ראו : מלכים א יח , לו ; להוציא פעם נוספת במלאכי ג , כג , שם הוא מכונה אליה הנביא . ( דומה כי המקרא , באשר לאליהו , ביקש להבליט יותר את איש המעשה שבו מאשר את איש המילה המדוברת . שכן הנביא מצטייר בדרך כלל כאיש המילה המושמעת . מה גם שמסורת ישראל יחסה את חיבור ספר מלכים לירמיהו הנביא ( בבלי , בבא בתרא יד ע " ב , ( אשר בעצמו כאיש המילה המדוברת והכתובה ידע להעריך היטב את פועלו של אליהו במעש . מה שידוע לנו אודות אליהו איננו העתק מספר דברי הימים של מלכי ישראל ( השוו מלכים א כב , לט , ( וגם לא מספרי תולדות וקורות אחרים . ניתן אפוא לחשוב שירמיהו , או בעל ספר מלכים יהיה אשר יהיה , בחר לספר על 172 חכמי ישראל לדורותיהם היו ערים לנקודת תורפה זו ולמידת גורליותה . על דרך ההמחשה סיפרו , כי תלמיד " ותיק היה ביבנה שהיה מטהר את השרץ ( הטמא ) במאה וחמישים טעמים " ( ראו בבלי , ערובין יג ע " ב , ( כשהוא נסמך על המילה הכתובה . חכמים ביקשו לומר שכל כמה שהמסכת הכתובה היא מפורטת , אין בכו...
אל הספר