ספר שמואל א' מקדיש פרק שלם ( שם ח ) כדי לברר , על פי דרכו , את הרקע לכינון המלכות בישראל . הכתוב בתורת משה לא חזה בכל מחיר מלכות לישראל ובוודאי שלא בחזקת חובה . משה לא העמיד מלך . העיקרון שהדריך את משה , כעולה מספר דברים ( יז , ט , ( קבע את יהושע כמחליפו בתפקיד ההנהגה המעשית , ומעמדו הוגדר בעצם כשל שופט . ואמנם בדורות הראשונים בארץ , לאחר ההתנחלות , עמדו בראש ישראל שופטים , כפי שאכן לומדים במפורש מספר שופטים שבמקרא . כיוצא מכאן גם עולה , כי משה ביקש להפקיד , מעשה קבע , את ההחלטה העליונה באשר לטיב הממשל בידי מועצת ראשי השבטים , כמשקפים נאמנה את רצון שולחיהם , העם אשר לרגליהם . הדברים שמוסר לנו הכתוב על כינון המלוכה ראויים לעיון בנימה היסטורית יותר על ידי הקורא בן המאה העשרים ואחת , כדי לעמוד על טבע תורת משה בנדון לאשורה . סדר הבחירה–המינוי של השופטים לא היה בבחינת ממוסד ומקודש . המעיין בכתוב נוכח לדעת , כי תנאי המינוי–הבחירה לשופט כלל לא היו אחידים . די לענייננו להביא בתור דוגמה את דרך העלאתו של יפתח הגלעדי למעמד מנהיגותי זה ( שופטים יא , ה–ו . ( מכל מקום מתברר מסיפור המעשה , כי הזקנים ...
אל הספר