בדורותינו , כידוע , שעה שמתעניינים באדם , מרבים לספר על אישיותו ולנתח את קורותיו עד לפרטי הפרטים של חזותו , מעלליו ועלילותיו . תופעה זו נראית בזמננו כמובנת מאליה . מתחילים דרך כלל בבחינה מקרוב של בית הוריו , בית ילדותו , של טיב השכלתו , החל במוריו בילדותו ועד לאלה שהקנו לו השכלה גבוהה , אם זכה לה , ועוד כהנה וכהנה צירופים קבועים ומשתנים . כל זאת מתוך מוסכמה שכל פרט יש בו כדי לסייע להבנת כוחות הנפש והיצירה שלו , והנסיבות שתרמו במישרין ובעקיפין לעיצוב אישיותו של בעל הדבר . בתורת משה , בספר בראשית , אכן מוצאים פרטים שונים מחיי אברהם , כמו ארץ לידתו , דברים כלשהם על ייחוסו , על אביו ואחיו ובני משפחה אחרים . בהמשך מסופר על מסעו לארץ כנען ובתוכה , ירידתו למצרים , משאו ומתנו עם האלוהים , וגם עם אנשים ועוד זוטות פה ושם . אולם דבר אחד לא נאמר , וקרוב לוודאי בכוונה תחילה , על האופן והדרך שבה הגיע אברהם אל הרעיון של אחדות הבריאה והאלוהים מחוללה . אם אמנם בא לו הדבר כהברקה מן הסוג החד פעמי של " להב החרב המתהפכת " ( ראו בראשית ג , כד , ( רוצה לומר בהבזק אחד , או שמא הבשיל הרעיון בקרבו בהדרגה לאורך ...
אל הספר