המבול החריב לא רק את שארית האדם , להוציא את נוח וביתו , כי אם גם כילה מן הארץ את אוכלוסיית בעלי החיים , להוציא אותם זוגות שנוח זימן אל התיבה . העובדה הזאת כשלעצמה מעוררת שאלות . ברור מן הכתוב שהאנשים של דור המבול לא נמצאו ראויים להמשיך . אך שאר בעלי החיים במבול כיצד ? הכתוב ( במקום אחר , השוו בראשית א , כח ) אמנם אומר לנו שהברואים האחרים הם לא רק נחותים מן האדם , כי אם גם משניים בחשיבותם במערכות הארץ . ובמידה מסוימת גם אין להם קיום עצמאי בעולם אלא ליד האדם ( שם , שם : " ורדו [ בני האדם ] בדגת הים ובעוף השמים ובכל–חיה הרמשת על–הארץ . (" מכל מקום עדיין עומדת בעינה השאלה על צמידותם לעונש המבול על שום מה ? ואפשר גם מכאן ומכיוונים נוספים להמשיך לשאול עוד ועוד . אולם לענייננו הבלתי אמצעי כאן , האידאה של היהדות , נפנה מבט למסר הדברים אשר שמעו נוח ובניו לאחר המבול ( בראשית ט , א–ז . ( הביאור והפירוט שהעניקו חכמים לכתוב זה מובא בלשון קצרה ביותר בתלמוד הבבלי , סנהדרין נו ע " א , לאמור : " תנו ( שנו , לימדו ) רבנן ( רבותינו , חכמינו , ( שבע מצוות נצטוו בני נוח בתחומים המרכזיים שבחיי אדם ( הלא הן ...
אל הספר