הסיפור של בריאת האדם לא נועד מלכתחילה , וגם אחר כך , לאשר או להכחיש את תיאוריית האבולוציה , או כל תיאוריה אחרת . עניינו היה ונשאר : להביא היבט מרכזי מתורת משה על מהות האדם וחייו . השאלה – האדם מהו ? ועמה שאר שאלות הבסיס – כמו : מהי יכולתי לדעת ? מה עלי לעשות ? למה עלי לקוות ? – היו כידוע אקטואליות גם בדורות המקרא , ולא רק בימיו של עמנואל קאנט ( 1724–1804 ) בעיר הולדתו קניגסברג ( מזרח פרוסיה בימים ההם , כיום קלינינגראד . ( מכל מקום תורת משה , שלושת אלפים ויותר שנים לפניו , בחרה להשיב על מכלול השאלות , אשר קשורות באדם ומהות חייו בדרכה המיוחדת שלה . תורת משה איננה רואה עניין מועדף בצד הביולוגי של השאלה למשל , ובכל צד מדעי אחר , במונחים של דורותינו . היא העלתה מלכתחילה את שיקוליה אל הרמה העיונית , אף על פי שטרם כינו אז את המחשבה החושבת את עצמה בשם פילוסופיה . לעומת זאת היא לא בחרה לדון בה באופנים הרווחים תכופות בימינו . כדרכו , בחר הכתוב בשפה סיפורית המצביעה על 58 בקונטקסט של תורת משה שאל דוד המלך בסופו של דבר את אותן השאלות ( שמואל ב ז , יח ) לאמור : " מי אנכי אדני ? 'ה ומי ביתי "? או בלש...
אל הספר