[ז] תכנים ותחומים

התמיהות העולות מן הכתובים , שהובאו כאן לדוגמה , הן מרובות . ודי כבר במה שהעירונו כדי לשאול : האמנם חכמי כנסת הגדולה לא הבחינו במקרים אלה ודומים להם במידת ההאנשה , ההגשמה וההמחשה היתרה מדי של האלוהים על פי האידאה של היהדות ? השיקולים מן הסוג של ' בעד' ו'נגד' שליוו את אנשי כנסת הגדולה עת שדנו בקטעים אלה ודומיהם לא נשתמרו , ושמא גם מלכתחילה לא נרשמו . אולם נעלה מכל ספק הוא , כי מאחורי ההחלטות של אנשי כנסת הגדולה – להכיל קטעים מסוג זה במקרא – עמדו בהכרח שיקולי דעת מעמיקים . עצם השארתם בכתובים מלמדת , כי חכמי כנסת הגדולה , גם לאחר הבירורים שערכו , לא ראו באלה מקור לכפירה , אשר אותה ודאי היו עוקרים משורש . אין זאת אלא שראו באלה לא ניגודיות לאידאה של היהדות , כי אם מיני השלמה ופורקן , וגם נופך , שיש בהם כדי לסייע על פי דרכם לסוג מסוים של קוראים – אשר כושר ההפשטה הרוחנית שלהם אינו מרקיע על נקלה ואף זאת רק בעצלתיים – להתקרב אל הרעיוני , אלא אם כן לוותה זו בדימיונות מן האוצר העממי הכללי שבהם יותר מקורט של המחשה . מכל מקום כל עוד לא הופכים מי שמשימים עצמם ' ידענים' את הטפל לעיקר ואת העיקר לטפל , ...  אל הספר