ספר בראשית , כמו גם שאר ספרי החומש המיוחסים למשה , לא נוצר יש מאין . קדמו לו רעיונות , שבאו לכלל ביטוי , מחשבות בלב אנשים שלא בהכרח מוכרים לנו . ברם דומה שלפני האחרים הגה אברהם העברי את הרעיון של אחדות הבריאה והבורא והאדם שביניהם . מחשבתו של אברהם לא הסתפקה אפוא בתשובות שרווחו בסביבתו ( באור כשדים ) על שאלת העולם והאדם אשר נועד לחיות בתוכו את חייו . הוא חתר באותה מידה לעמוד על הדברים משורשם , ולא להסתפק כאחרים בצילום מצב חולף של כאן ועכשיו . הגותו של אברהם , שבעל פה ושבכתב , הפכה למורשת הרוחנית של משפחתו ובני ביתו . ברבות הימים גם זכתה מורשת זו , שוב , באותם המעגלים של המשפחה המורחבת , לליטושים ולפיתוחים ברוח השגותיו של אברהם . יעקב ובניו שירדו למצרים נשאו עמם לשם גם את זהותם המאחדת יחד עם המורשת הרעיונית של סבם , אברהם העברי . תנאי העבדות במצרים יכלו רק להעמיק ולחדד בקרב אנשי הדעת את האבחנות של אברהם , אשר עליהן הם גדלו , ועוד להוסיף עליהן . משה בן יוכבד ועמרם זכה לערוך אותן לכלל תורה , היא תורת משה . נציין תחילה דברים אחדים מספר בראשית , מאותם עניינים שהאוניברסליות שלהם בולטת לעין , ...
אל הספר