שם חיבורנו , כמצוין לעיל , עשוי שני שמות . צירופם מאפיין טוב יותר את נושא דיוננו . התיבה ' אידאה' ( idea ) הפותחת את שם החיבור הזה אמנם לקוחה משפה זרה . אולם לאחר שמתבוננים בה מעט מקרוב , נראית תיבה זו משתלבת היטב בכותרת של שיחותינו . שורשה של התיבה אידאה הוא בלשון VID 10 משפת הסנסקריט ( השפה ההודית העתיקה , ( שהייתה לאמן של רבות מן השפות האירופיות . במקורה משמעותה היא לראות , לדעת . היוונים גזרו ממנה לעצמם ( ביוונית המכונה : הקלאסית ) גם את התיבה אידאה – d – של עיוננו . תיבה זו מבקשת לתאר את אשר השיג האדם ( אכן כן ' , 'מושג כבלשון העברית ) לראות בעיני הבינה שלו ( על דרך העיון . ( השגה זו באה לאדם , כאמור , לא במישרין מחמשת חושיו המעשיים . ראייה ממין זה מקורה בעיני הרוח בלבד . התיבה ' , 'אידאה שנהגו לתרגמה בלשוננו בשם ' צורה' ( באין לה מקבילה ישירה , ( מתארת מעיקרה שם עצם לא מוחשי . הצורה , כשם של דבר , אכן עשויה לתאר תוכן מופשט . צורה זו – אידאה – היא בעלת קיום עצמאי ומשקפת היבט רוחני , נפרד ועומד לעצמו מן המוחשי , והיא פרי גילוי של חשיבתו העצמאית של האדם . הצירוף בשם של חיבורנו ' האי...
אל הספר