מוקדם יותר תיארנו את היהדות כדת של תקווה לעולם נגאל . מה מבחין בין תקווה לבין אסקפיזם ? תקווה היא חלום שקיבל על עצמו להפוך לעובדה . האמונה היהודית היא המחויבות הקהילתית לפעול כדי להגשים את התקווה . חג הפסח מצהיר על מטרתה של היהדות , המוגדרת על ידי תקווה . שבועות מאשר את הברית , שהיא המחויבות להתמיד עד שתושג המטרה . סוכות מתייחס למימד השלישי של הליבה הדתית של היהדות : איך להגיע למטרה . למרות כל הכוונות הטובות וההתחיבויות , יש עדיין פער עצום בין התקווה לבין מציאות העולם . ההלכה היא המנגנון העיקרי של המאבק היהודי . כמערכת , היא ממירה את המטרות המוחלטות לאמצעים מקורבים . ההלכה היא אמנות האפשרי , המדע האלוהי של מה שניתן לעשות . אף שההלכה מציבה דרישות הגורמות לבני אדם להתאמץ , היא מתווכת בה בעת בין המצוי לבין הרצוי . דתיים רבים חושבים שוויתורים למגבלות אנושיות לא עולים בקנה אחד עם החוק האלוהי . אמת נצחית אינה צריכה להיות מסויגת על ידי מציאויות סוציואקונומיות או נורמות תרבותיות , אך הפרגמטיזם של ההלכה מביע הבנה אחרת של היהדות . כשהכוח האלוהי נתפס כשרירותי ולא ניתן להבנה , אזי מקבלת המסירות הא...
אל הספר