XXVII. חד־שפה מצוי

אלתמימי ; זוהי תרופה נכבדה בעלת פעולה חזקה וריח חריף , שאוספים אותו = ) את הצמח ) בדרך כלל כשפרחיו בו ולו פרח הנוטה לאדום ואשר למקום גדילתו , הוא מרובה בהרי ירושלים . זהו אלח'מאפיטוס * והוא צומח על פי רוב במרכזו של קוץ הקרוי אליס , וכשנשלמים בו פרחיו ומתחזקים בתרמיליו , הוא טוב בפעולתו , והזמן שיש ללקטו הוא בין מחצית [ חודש ] יוני = ) חזיראן ) ועד סופו , ולפיכך יש ללקטו באותו הזמן ולאספו ולייבשו בשמש טוב טוב ולאסוף את ליבותיו = ) קלוב ) ואת פרחיו ואת עליו הרכים ולזרוק את הגבעולים ואת השורשים שלו ולאחסן [ את הליבות ] לעת הצורך . אנצארי , עמי 8 ו 1 א א חד שפה מצוי . ( Ajuga chamaepytis ) ראה עיסא , עמ' . 7 לצמח פרח בעל עלי כותרת בגוון צהוב , כתום או נוטה לארגמן , ולעתים קרובות הם מפוספסים בקווים שצבעם ארגמן . הצמח מייצר אקדיזונים — חומרים הרומים להורמוני הנשל של חרקים , המשמשים , כנראה , אמצעי הגנה מפניהם . לחרקים אוכלי עשב האוכלים מן הצמח יכול להיגרם נשל מוקרם , ולפיכך רובם נמנעים מלאכלו . ראה החי והצומח , יא , עמ' . 60 ב הכוונה לכותרת הפרח , שאינה נושרת ובתוכה מתפתח הפרי .  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן