XV. שקמה

( א ) אלתמימי ב [ ספרו ] : "אלמרשד" ובאשר לפלסטין והחוף שסביבותיה , השקמה שם נותנת שני מיני פרות . יש ממנה [ מין ] אחד קטן מאוד בגודל א אגוז אלסר = ) בנדק , ( שקליפתו רכה ומתיקותו עזה , מימיו מרובים ב ביותר , והוא קרוי אלבלמי וצבעו ורוד ואין צורך לחתכו = ) לבלסו ) ולא למורחו בעטרן \ אלא הוא מבשיל ומדיף ריח טוב ונעשה מתוק מאליו , וממנו מבינים את לעוק י השקמה באלשאם . ויש שם מין אחר באדמת עזה וסביבותיה , שגודל פריו קטן מן הקטן שבמין המצרי , ובערך כפליים מן אלבלמי , והוא עז בצבעו האדום והוורוד יותר מן אלבלמי , וחזק יותר במתיקותו ומועט יותר במימיו ואין לו קשיות [ המין ] המצרי ולא כובדו לקיבה , מפני שה [ מין ] השאמי טוב יותר למאכל מן ה [ מין ] המצרי ומתוק יותר לחך ומהיר יותר לעיכול . ( ב ) אלתמימי : את אללעוק שלה , יש אנשים המוסיפים אליה בזמן ה 1 הבישול מעט בת'יראא ודומיה , בגון צמע' אלערבי , כשהם שחוקים ומבשלים את הכול עד שיהא בעובי = ) צמיגות ) הדבש ונותנים ממנו כחצי אוקיה , שכן הוא מועיל למה שנזכר . אבן אלביטאר , א , עמ' 167 א אלסר , אגוז לוז . ( Corylus ) כ במקור — יוו'תן , והכוונה לפעו...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן