א. התוכן אשר בשמות

הדברים המפורשים בתורה על המועד מראש החדש השביעי מועטים { ויקרא כג , כד-כה ; במדבר כט , א-ו , { ואין בהם הסבר למקורו , מה שיכול דווקא להעיד להיותו ידוע בעם היטב . עיקרם : ציווי לשביתה ממלאכה , מקרא קודש ופירוט הקורבנות נזכר במינוח זהה גם במועדים אחרים , ואף שחזרה זו מקשה על זיהוי מקור המועד וייחודו היא מורה . 1 טענת היות החדש השביעי מועד ראש שנה עברי קדום מוכרת במחקר , ונסמכת בין היתר על הזכרת ירח אסיף בראש רשימת עונות העבודה בלוח גזר , ועל פירוש מקבילות למונח “ , ”בצאת בביטוי המציין את מועד חג האסף : “ בצאת השנה” { שמות כג , טז , { כהתחלה וראשית כדוגמת : “ השמש יצא” { בראשית יט , כג . { הבעיה בסימוכין זה היא שלמונח “ בצאת” גם מובן של סוף וקץ , כסוף מחזור החיים : ... “ ויהי בצאת נפשה } ” ... שם , לה , יח . { מכאן שאין תוקף למסקנה , הנגזרת מטיעון זה , על אנכרוניזם בשימוש התורה בתיאור הזמן “ בצאת השנה” לציון מועד חג האסף , אחרון מועדי השנה בלוח שלאחר יציאת מצרים . מועדי ישראל , עמ’ . 46-44 , 40-39 על צמיחתם ממצע רעיוני משותף וקדום המצוי בספר בראשית : . 1 “ שבתון ... כל מלאכת עבדה לא תעשו”...  אל הספר