לתיאור פרשת המרד בימי טראיאנוס מוטב שתקדם מעין העניינים הכללי במדינות מזרח האימפריה הרומאית בשעת תשומת לב להשקפתו של טראיאנוס עצמו על המצב . דעת היסטוריונים מסוימים היא , כי לא היתה התקפתו פרתיה בשנת 114 הכרחית ; השתלטותה של רומא על ארמניה להבטיח לה עמדה צבאית חזקה , ופרתיה , אם כי נקטה לעתים ואף עוינת , והיתה ש ^ ה להתלונן על מעשי נציב סוריה מדומה' , לא היתה מלוכדת מבפנים ולא היתה מוכנה אין פירוש הדברים כי שרר שקט גמור בפרובינקיות המזרח ביהודה בימי המרד נשקול בעמודים הבאים . עצם הסיפוח ערביה' לקיסרות מאיר את התנאים הפוליטיים לאמיתם . רק אם כי בעקיפין , הבנה למשמעות הפעולה הזאת , בהעירו לגבי ניסטית , כי 'את ארץ ישראל , ארץ מאורגנת מזמנים קדומים חדורה הלך רוח מרדני , הקיפו ( בני תלמי ) במחיצה של ערים היווני . ' לחיסול ממלכת השרת של הנבטים ולהקמת החדשה היו אפוא שלוש מטרות : להשתלט על נתיבות בין ערב לעזה על פני הנגב , ובין ערב לדמשק לאורך 'דרך גבולות סוריה ויהודה מפשיטות שבטי המדבר , ביניהם אנשי ארץ יהודה , המגלה עדיין סימני תסיסה ומרדנות , באיזור אותה לחלוטין מהשפעות מחוץ לאימפריה - משמע...
אל הספר