השופט 6 קד . ם : המדינה ' . .. ' כוחה יפה למנוע את היחיד מלעשות חוזים מסוג מסוים , וביחס אליהם אין החוקה הפדראלית משמשת כל מגן . אם החוזה הוא כזה שהמדינה זכאית לאוסרו בדרד השימוש החוקי בסמכות השיטור שלה אין מניעה לאיסורו מצד התיקון האר בעה עשר ... בית משפט זה הכיר בקיומן ואישר הפעלתן של סמכויות שיטור של המדינות במשפטים רבים , שאפשר לראותם בדין כמקרי גבול , ובדרר הכרעתו בשאלות בדבר טענת פסלותן של תקנות אלה על שום פגיעתן בזכויות שהובטחו על ידי החוקה הפדראלית הודרך על ידי כללים סובלניים ביותר , שהשימוש בהם הביא , במקרים רבים , לקיום תוקפן של תקנות המדינה שהותקפו כנ"ל ... יש להודות , כמובן , שקיים גבול לשימוש השריר בסמכות השיטור בידי המדינה . הנחה כללית זו אינה שנויה במחלוקת . אלמלא כן לא היה התיקון הארבעה עשר מועיל כלום , ובתי המחוקקים של המדינות היו מחזיקים בידם סמכות בלתי מוג בלת , ודי יהיה לומר שכל מעשה חקיקה נעשה לשם שמירת מוסרו , בריאותו או בטחונו של העם ; וחקיקות אלה יהיו שרירות וקיימות , אפילו אותה טענה חסרת כל יסוד לחלוטין . טענת סמכות השיטור תשמש אמתלה גרידא —תיעשה שם נרדף ומתע...
אל הספר