נאומו האחרון של לינקולן

11 ] באפריל [ 1 1865 אנו נקהלים הערב לא מתוך צער , אלא מתוך שמחה בלב . פינוין של םטרסבורג וריצ' מונד וכניעתו של חיל המורדים הראשי נותנים תקווה לשלום של צדק במהרה , והיא מתגלית בשמחה שאין לכובשה . אך בתור כל זאת אל נא נשכח אותו שממנו כל הברכות שופעות . קול קורא בדבר יום הודיה לאומי נערך והולך , ויפורסם כדין . ואל נא נסיח דעתנו מאלה , שתפקידם הקשה נותן לנו העילה לשמחתנו . אין לחלוק מכבודם לאחרים . אני עצמי הייתי קרוב לחזית , וקורת רוח מרובה היתד . לי להעביר אליכם הרבה מן הבשורות הטובות ; אך אין לי כל חלק בכבוד הראוי למעשה התיכנון או הביצוע . כולו לגנראל גראנט , לקציניו המוכשרים ולחייליו האמיצים . הצי הנאדר עמד הכן , אך לא היה בכדי משג ידו לקחת חבל פעיל . עקב הצלחות אחרונות אלה , עניין חידושה של המרות הלאומית —עניין השיקום — שתפס במידה מרובה את המחשבה מלכתחילה , מעיק עתה ביתר תכיפות על הלב . עמוס הוא קשיים גדולים . שלא כבמקרה מלחמה בין אומות עצמאיות , אין לנו רשות מוסמכת לשאת ולתת אתה —שום איש אינו מוסמך להפסיק את המרד בשם זולתו . עלינו להתחיל פשוט במלאכת עיצוב ביסודות מבולבלים ומסוכסכי...  אל הספר