כשאנו דנים במדינה ראוי שנזכור , שמוסדותיה אינם קדומים , אף על פי שהתקיימו קודם שנולדנו ; שאין הם נעלים מן האזרח ; שכל אחד מהם היה פעם מעשה ידי אדם אחד ; כל חוק ומנהג שימש אמצעי בידי האדם לסיפוק צורך מסוים ; שכולם ניתנו לחקותם , לשנותם ; אפשר שניטיב לעשות כמוהם ; אפשר שניטיב לעשות מהם . החברה היא מעין אשליה לאדם הצעיר . היא משתרעת לפניו נחה קופאה , עם שמות ואנ שים ומוסדות מסוימים מושרשים כאלונים במרכז , שסביבו מתיישבים הכול , כל אחד כפי יכולתו . אך מדינאים בעלי ניסיון יודעים שהחברה היא דבר שבתנועה ; שאין כאן כלל שורשים ומרכזים ; שכל חלקיק אפשר שייעשה פתאום מרכז התנועה ויכריח את כל המערכה לסובב סביבו , כדרך שעושה כל איש בעל רצון תקיף , כגון פיסיסטראטוס , או קר 1 מבל , לשעה , ועושה כל איש אמת , כגון אפלטון או פאולוס , לדורות . ברם הפוליטיקה , הנהגת המדינה , עומדת על יסודות הכרחיים , ואין להקל ראש כנגדה . בריפוב ליקות מצויים אזרחים צעירים הרבה , המאמינים שהחוקים מעמידים את העיר ; ש תמורות חמורות בשיטת החיים ואורחותיהם , ועיסוקי האוכלוסיה , ומסחר , וחינוך , ודת , נקל להנהיגן או לבטלן ; ו...
אל הספר