מבחינות רבות היתה העמדה האידיאולוגית , שהתגבשה בדרום לשם הגנת שיטת עבדות הכושים , הסטייה העקרונית היחידה והחמורה ביותר שקמה למסורת הפוליטית של אמריקה , ולפיכך לא נמצא מוצא אלא בהכרעת הנשק . כבר ב 1820 הכיר ג'פרסון בחומרת הסכנה הקשורה בשאלת העבדות . במכתבו אל וויליאם ש 1 רט , מאפריל , 1820 הוא כותב ביחס לוויכוח על שאלת הכרת מדינת מיסורי כמדינת עבדים בזה הלשון : 'שאלת מיסורי הסעירה ומילאה אותי חרדה . הקרע הישן של פדראליים ורי פובליקניים לא נשא עמו כל סכנה , כי קיים היה בכל מדינה ואיחד אותם באחווה של המפלגה . ואולם צירופו של עיקרון מוסרי ומדיני מפורש לקו גיאוגראפי ( הכוונה לוויכוח על העבדות בין הצפון לדרום , ( חששתי , לא יימחה עוד מן הלב ; שישוב ויופיע בכל נסיבה ובכל צרה חדשה , עד שתצית שנאה ... הדדית כזו שתעשה את הפירוד רצוי יותר ממחלוקת שאינה פוסקת' . הבחנתו הנבואית של תומאס ג'פרסון התאמתה . הניגוד בתחום השיטה הכלכלית והחברתית מדינית בין המדינות החופ שיות למחזיקות העבדים הביא במרוצת הזמן בדרך החיכוכים והוויכוחים לניגוד טוטאלי של תפיסת החיים ולהיווצרותן של שתי חברות נפרדות . החל בשנו...
אל הספר