עקרון־הרדיפות שופך־הדמים (1644)

ראשית , שדמי כל אותם מאות אלפי הנפשות של פרוטסטאנטים ופאפיסטים , שנשפכו במלחמות של ימינו ושל ימים עברו , על מזבח אמונותיהם אינם נדרשים ואינם נר צים לפני ישו כריסטוס שר השלום . שנית , כתובים ונימוקים בעלי משקל מוצעים בכל החיבור נגד עקרון הרדיפות על שום אמונות ? שלישית , תשובות מניחות את הדעת ניתנות לכתובים ולטענות שהעלו מר קאלווין , בזא , מר קוטון וכומרי הכנסיות של אנגליה החדשה ואחרים לפניהם ולאחריהם , שהשתדלו לנמק את עקרון הרדיפות על שום אמונות . רביעית , יוכח שעקרון הרדיפות על ש ו ם אמונות הוא האשם בכל דמי הנפשות הצועקים לנקמה מתחת המזבח . חמישית , יוכח שכל המדינות החילוניות על פקידי המשפט שלהן בתחומי חוקותיהן ומשמריהן הן במהותן אזרחיות , ולפיכך אינן השופטות , המושלות או המגינות של המעמד והפולחן הנוצרי , או הרוחני . שישית , זה רצון אלוהים ומצוותו , כי ( מעת בוא בנו האדון ישו ) יותרו לכל אדם בכל האומות והארצות אמונות והפולחנות האליליים , היהודיים , התורכיים , או האנטי כריסטיים ביותר , ואין להילחם בהם אלא באותה החרב שרק היא לבדה ( בדברים שבנפש ) יכולה לכבוש , היינו , החרב של רוח אלוהי...  אל הספר
מוסד ביאליק