בשל המקום החשוב שיש לדת בשיח הציבורי , בישראל בייחוד , נעיר כאן הערות אחדות על שוויון ודת . כבחיבור הזה כולו , גם כאן אנו עוסקים בשוויון חלוקתי . לפיכך , כאן לא יידונו השאלות ה'גדולות' על היחסים בין דת למדינה ועל חופש הדת והחופש מדת ' . לאמיתו של דבר , הדיון שלנו כאן ייסוב סביב הערה אחת , שעוררה תשומת לב רבה בדיונים על שוויון חלוקתי . כוונתי לדברים האלה : את העובדה שפלוני חפץ לוותר על תזונה מתאימה כדי לבנות מקדש לאלוהיו אין לפרש כאילו לתביעות שלו מן האחרים לסייע לו להגשים את התכנית שלו יש אותו תוקף כמו לתביעות לסייע לו להשיג מזון בכמות הדרושה ( אפילו נניח שהוויתורים הנדרשים מן האחרים שווים בשני המקרים ( 1975 , 659-660 Scanlon ) . ( הערה קצרה זו מעוררת מספר רב של שאלות מעניינות . אם לוי רעב ללחם , אנו חושבים מן הסתם שראוי שיהודה יסייע לו , אם לא בשל עקרון השוויון אזי בשל עקרון הקדימות ( כזכור , עקרון הקדימות מקנה דחיפות לעזרה לעניים ולחלשים , בלי לבדוק אם ראוי לצמצם או לסגור את הפער בין עשירים לעניים . ( אבל אם לוי מבקש לבנות מקדש — מקדש מפואר דווקא — לאלוהיו ? האם הדת היא צורך חיוני כמ...
אל הספר