פרק שמונה עשר שאלות של טעם

הבה נבחן תסריט נוסף / ראובן ושמעון מתיישבים באי כלשהו . הם מאמצים את העיקרון השוויוני הממליץ על חלוקה תחילית שווה , וכל אחד מהם מקבל לידיו מחצית מן המשאבים של האי . הבה נניח שהם חרוצים באותה מידה ( בשאלת החריצות או המאמץ כבר טיפלנו . ( לשניהם שאיפה להצליח , והמזל מאיר להם פנים במידה שווה , פחות או יותר . בתנאים כאלה הם אמורים לזכות בהכנסה דומה , ושלום על ישראל . אבל הנה מתעוררת בעיה . מטבעו של שמעון להסתפק במועט . די לו באמצעים העומדים לרשותו . לראובן , לעומת זאת , טעם אנין . הוא אוהב יינות יקרים ומזון מעודן וחובב מוסיקה ואמנות . עד מהרה מתברר שההוצאות של ראובן , הדרושות לו כדי לספק את הטעמים וההעדפות שלו , גדולות בהרבה מן ההוצאות של שמעון הצנוע . ראובן פונה אפוא אל שמעון ומבקש , או דורש , להגדיל את חלקו במשאבי האי , כדי שיוכל לממן את ההוצאות הנחוצות לסיפוק טעמו האנין והיקר . האם מן הראוי ששמעון ייענה לבקשתו או דרישתו של ראובן ? כך עולה על הפרק בעיה חדשה — בעיית הטעם האנין . ( G . A . Cohen 1989 ; Dworkin 2000 , 48-59 ) ( expensive taste ) כיצד צריכה מדיניות שוויונית לנהוג בטעם אנין וי...  אל הספר